ההצלחה של ים

שמענו על השיטה של דיסלקציה כמתנה וגם ניסינו אותה בעצמנו עם ים כשהיה בן 7 בכתה ב', אך ללא הצלחה.
ים הגיע לאביטל כשהוא בן 15 מתקשה ביותר בקריאה, היה קורה הברה הברה וגם כך לא תמיד נוצרה מילה, וגם אם נוצרה לאו דוקא המילה שהיתה כתובה זו המילה שנקראה, ניכר היה עליו שהוא מתאמץ מאוד אך ללא רצף ממשי.
בעזרתה של אביטל שהתלהבותה, החיבור שיצרה עם ים, כמו גם החיזוקים החיוביים על כל שלב קטן בדרך, והשימוש בדמיון המפותח שלו ביצירת המילים בפלסטלינה על פי הדימויים שעלו לו, אפשרו לים להתחיל לקרוא יותר ויותר ברצף.
ים סיים את כתה יא' כאשר יש ביכולתו לקרוא משפים שלמים וגם אם קרא מילה לא כפי שהיא מיד זיהה ותיקן את עצמו.
השנה היחידה הזו נתנה לו דחיפה אדירה קדימה, בסיום יב' התנדב לשנת שירות, שנה עמוסה מאוד בהדרכות של ילדים ונוער בעיר במרכז, אך בין השאר מצא זמן ועניין לכתוב סיפורים, סיפור אחד ארוך שנכתב בהמשכים, אפשר לראות את כתב היד משתפר מעמוד לעמוד, בכל חייו לא כתב כל כך הרבה כמו בכתיבת הסיפור הזה.
כמו כן כתב סיפור קצר, באחת הפעמים החליט להקריא אותו בפני כל השכבה של תנועת הנוער שדרכה יצא לשנת השירות, כ- 80 איש, ים יצר לעצמו סימנים על חצי דף A4, סימונים אלה שרק הוא יכול היה לדעת מה הם אומרים, סיפרו עבורו סיפור שלם ונתנו לו נקודות לתזכורת לספר את סיפורו בפני כל הקבוצה.
אביטל באישיותה המיוחדת והתומכת בעזרת השיטה של דיסלקציה כמתנה, נתנה לים מתנה של לראות את החוזקות שבעצמו להעריך את עצמו, וכמובן לקרוא.
לעולם אודה לה, על שנה נפלאה שנתנה דחיפה אדירה לבן שלי.

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest