השלכות חינוכיות

תפיסה של תלמיד בעל קשיים במערכת החינוכית

הגישה השלילית מול החיובית

סיכון וסיכוי בציפיות

על-אף הדוגמאות הרבות המדגימות את יכולותיהם המיוחדות של הדיסלקטיים, ולמרות מחקרי המוח שמחזקים את הממצאים האמפיריים, מומחי דיסלקציה עדיין מהססים להכליל את התופעה לכלל אוכלוסיית  הדיסלקטיים. וחבל. לו מערכת החינוך הייתה מודעת ליכולות ולא מבחינה בין "מקצועות קלים" שדיסלקטיים אולי יכולים להתמודד איתם, ו"מקצועות קשים" שם אין להם מה לעשות, ומאבחנים היו מדגישים לא רק קשיים אלא באותה מידה גם יכולות, תסכולים וכישלונות רבים היו נחסכים מתלמידים דיסלקטיים.
נמחיש את הדבר על-ידי השוואת דרכן של שתי תלמידות דיסלקטיות, שהתחילו מנקודת זינוק דומה אך

הגישה השלילית מול החיובית
הגישה השלילית מול החיובית

הושפעו מציפיות שונות.
מעיין (שם בדוי) התחילה את לימודיה בכיתה רגילה, אבל כבר מהתחלת לימודיה התבררו קשייה ברכישת הקריאה. מוריה וגם הוריה השקיעו מאמצים רבים כדי לקדם אותה, ועל-מנת להקל עליה, ויתרו כמעט כליל על לימודי המתמטיקה. בכיתה ז' מעין לא הצליחה להשתלב אפילו בקבוצה המתמטיקה החלשה ביותר ובחופשת הקיץ התחילה ללמוד חשבון באופן פרטי. וכאן מיד התגלתה יכולתה הטובה בתחום החשיבה הבלתי מילולית. היא עברה אבחון דינאמי (בהתאם לגישתו של פרופסור פוירשטיין, אבחון שמודד כושר למידה ואינו תלוי בידע נרכש), והאבחון הוכיח יכולת חשיבה בלתי מילולית הרבה מעל הממוצע לגילה. גילוי זה עודדה אותה ויחסה למתמטיקה השתנה. אחרי שנה מעין עלתה הקבצה, אבל עדיין לא הצליחה לסגור את כל הפערים. סביר להניח שבבגרות 3 יח' היא תצליח להוציא ציון טוב. אבחון דידקטי שנעשה בכיתה י' נותן תמונה של תלמידה שמשקיעה מאמצים אבל קשה לה בכל. גם אבחון זה מציינת יכולת חשיבה בלתי מילולית שמעל הממוצע, אבל ליכולת הזאת, למרבה הצער, כמעט אין השפעה על הישגיה.
לליאורה (שם בדוי) היו תנאי פתיחה דומים, עם הבדל אחד –  לקראת כיתה ג' הוצע על-ידי גורמים בב"ס יסודי, בו למדה,  להעבירה לבית ספר לחינוך מיוחד.

הגישה השלילית מול החיובית
הגישה השלילית מול החיובית

 ההורים לא הסכימו, ובחופשת הקיץ היא התחילה ללמוד אצל מורה פרטית קריאה וכתיבה. המורה הייתה ערה ליכולת החשיבה הטובה של ליאורה, והיא התחילה לקבל עזרה גם בחשבון. למרות שהיא לא הצליחה ללמוד את לוח הכפל ונדקקה ללוח כפל פתוח, היא למדה לנצל את יכולותיה הטובות, וככל שנושאי הלימוד עלו ברמת מורכבותם, כך עלו הצלחותיה וכמובן גם בטחונה העצמי. את לימודי התיכון היא סיימה עם 5 יח' בגרות בתקשורת, 4 יח' מתמטיקה ו-4 יח' אנגלית, כולם עם ציון 80 ומעלה וכמובן כל מקצועות החובה. בזמן שירותה הלאומי ליאורה אף סייעה לתלמידים חלשים בהכנה למבחני הבגרות במתמטיקה.
שתי תלמידות דיסלקטיות, אולי לא גאונות, אבל האחת עם יכולות שלא חיפשו וממילא לא מצאו אותן בזמן וכך הן התבזבזו, מול השנייה שזכתה בהבחנה הנכונה בזמן, עבדה קשה והשיגיה ביטאו את יכולתה.
אין כאן מחקר מדעי, אבל יש רמז לכך, שלציפיות  השפעה מכרעת על גורלם של תלמידים.