יכולות הדיסלקטים

חוזקות הדיסלקטים מול עולם העבודה המשתנה

ערך הדיסלקציה 

תרגום *

סיכום ההיבט הביצועי
העולם המשתנה
עולם העבודה משתנה ומשתנה מהר.
המהפכה של המיומנויות הנדרשות על ידי החברה והמעבידים  כבר בדרך. צפוי גידול משמעותי בדרישה למיומנויות גמישות בסביבה שהיא מאוד שיתופית ובינתחומית. גישה נכונה לשינוי נדרשת כדי לבנות מאגר יכולות יותר ויותר מגוון.
אנשים עם היכולת לשגשג בסגנון החדש הזה מבוקשים מאוד וקיימים במספר קטן מאוד.
ערך הדיסלקציה
על רקע שינוי זה –  איך משתלבת הדיסלקציה? המחקר שלנו מראה שהחוזקות של הדיסלקטים מספקות הזדמנות משמעותית לארגן מאגר לא מנוצל של כישורים.
דיסלקציה משפיעה על  לפחות אחד מתוך עשרה אנשים והיא שוני גנטי ביכולת של היחיד ללמוד ולעבד מידע.  כתוצאה מכך, יכולות הדיסלקטים אינן אחידות. הם יצירתיים וחזקים  בפתרון בעיות, בתקשורת, עם קשיים באיות, קריאה וזכירת עובדות. בדרך כלל הפרופיל הקוגניטיבי של הדיסלקטי שונה מהפרופיל הקוגניטיבי של האדם הממוצע. כלומר הדיסלקטיים חושבים שונה.
מה זה אומר לגבי העבודה? הפרופילים הקוגניטיביים המגוונים האלה נותנים לדיסלקטיים יכולות  טבעיות לגבש גישות אלטרנטיביות ולפתור בעיות בצורה יצירתית. היכולות הקוגניטיביות המוגברות בתחומים מסוימים כמו: בתחום החזותי, בתחום החשיבה הלוגית- ההגיונית היצירתית יכולות להביא פרספקטיבה רעננה ולעיתים קרובות אינטואיטיבית.
יכולות בלתי מנוצלות
היכולות של הדיסלקטיים מתאימים לצרכים של המסחר ויכולים להוות חלק מהפתרון. מודעות יותר גדולה לכוחות האלה- יכולות מגוונות והמיומנויות שתידרשנה בעתיד – יכולים לסייע למחנכים לפתח ולמעבידים לנצל את הכישרון הבלתי מנוצל .
הדיסלקציה בדרך כלל נתפשת כבעיה ולא כחוזקה בחינוך ובתעסוקה, כתוצאה מכך יכולה להיות תפישה שלילית של הדיסלקטי. תפישה זו  יכולה למנוע מהדיסלקטי לנצל את כל יכולותיו ומהארגונים השונים את הניצול המלא של כל הכוחות של הדיסלקטיים.  
שינוי בתפישת הדיסלקציה יכולה לעזור לבנות מערכת של יכולות גמישה ומותאמת לעולם המשתנה של העבודה. עם הזמן היינו רוצים לחשוב שהגישה המבוססת על הכוחות תיהפך לחלק מחיי היומיום.
הדרך לקידום  
ראשית, אנחנו צריכים להכיר ולהגביר את הכוחות הבאים מהדיסלקציה ולהימנע מההתמקדות בקשיים היחסיים. זה חייב להיות בעדיפות עליונה אצל מנהיגים. מנהיגות ברורה היא נדבך מרכזי ביצירת סביבה פסיכולוגית בטוחה בה כוחות הדיסלקטיים יכולים לפרוח.
הצעד הבא שיפור הנגישות והזמינות של שיטות ניפוי לגילוי הדיסלקטיים, הערכות ומידע על דיסלקציה. הדברים האלה יכולים לעזור מאוד לדיסלקטיים כדי לעזור לעצמם וגם מבטיחים משאב כדי לזהות, להבין ולתמוך ביכולות הדיסלקטיים בחינוך ובתעסוקה.
לבסוף, המעסיקים חייבים ליישם אסטרטגיה  המותאמת ליכולות הנובעות מהשוני הנוירולוגי של הדיסלקטיים ולאמץ גישה המבוססת על החוזקות בקבלה ובעבודה היומיומית של הדיסלקטיים. יש להתמקד בארבעה מישורים:
בנה מסוגלות
קבע איך לחלק את הכוחות הדיסלקטיים בארגון כדי לעזור לספק את מטרות העסק.
מקד את התפקוד
השתמש בטכנולוגיות מסייעות, בתהליכים מותאמים ובדרישות ביצוע ספציפיות המבוססות על הכוחות כדי לאפשר לדיסלקטיים לבצע את תפקידיהם בצורה מיטבית.
הנע מוטיבציה
התאם את תכנון מקום העבודה ותן תמיכה וליווי אישי והדרכה לבניית הביטחון של הדיסלקטי.
שפר יעילות
אמן מנהלים לזהות, לסייע וללוות את הכוח של הדיסלקטי כדי להשיג תפוקה רבה יותר של הארגון ושל היחיד.
 
*Dyslexic strengths and the changing world of work  
http://madebydyslexia.org/assets/downloads/EY-the-value-of-dyslexia.pdf
 

על כמה דיסלקטים מפורסמים בעולם המדע, הטכנולוגיה ועוד…

על איינשטיין ידוע שהתחיל לדבר מאוחר. אחותו מאיה מספרת על תשובותיו שבאו לאט, אבל העידו על הבנה עמוקה במתמטיקה. על טעויות חשבון רבות, ובו בזמן הבנה ברורה של העקרונות החשובים. היו לו בעיות קשות בזכירת חומר מילולי אבל הצטיין בחשיבה מופשטת, פילוסופית. את הישגיו המדעיים אין צורך לפרט.

מיכאל פרדיי אולי מפורסם פחות, אבל הוא פיתח את המנוע החשמלי הראשון, ופיתח רעיונות מקוריים בתורת החשמל והמגנטיות. הוא מעיד על עצמו, שלא היה מצליח להתקדם באמצעות קריאה בלבד. כדי להפנים משהו באמת, היה עליו לראות אותו. כפי שמדענים אחרים מעידים עליו: "הוא חש את האמיתות" ו-"היתה לו אינטואיציה ללא טעויות"

אדיסון, ממציא הנורה החשמלית, מספר על זכרונו החלש ביותר ועל כך, שאביו חשב שהוא טיפש והוא כמעט הסכים אתו. אבל אדיסון היה זה שהמציא את הפטפון וגם את מקרן הסרטים.

על לאונרדו דה ווינצ'י נכתב, שהוא השתמש ב"צורות איות מוזרות" ללא עקביות. הוא לא רק היה צייר ופסל, גם בהמצאותיו הרבים הוא השתמש בשרטוטים וציורים ככלי תכנון עיקרי. הוא היה מסוגל כנראה לסובב בדמיונו עצמים תלת-ממדיים, יכולת מיוחדת המיוחסת בעיקר לדיסלקטים.
כל אלה, מלבד אינשטיין, לא היו מודעים לדרך החשיבה המיוחדת שלהם. לעומתם, אישיות לא פחות מפורסמת אמנם לא בתחום המדעי, היה בהחלט מודע, וגם לא התבייש בכך.

נלסון רוקפלר (1908-1979) היה סגן נשיא ארצות הברית בתקופתו של פורד.
הוא אחד מאותם האנשים המפורסמים הנדירים שלא הסתיר את היותו דיסלקטי.
כמה עצות מפיו לדיסלקטים, במיוחד לילדים, כמו שהופיעו ב-TV Guide .

המסר שברצוני להעביר לילדים דיסלקטיים, לפי התנסותי האישית:
אל תקבל את הדעה של אף אחד לפיה אתה עצלן, טיפש או מפגר. אולי אתה דווקא יותר נבון מילדים אחרים בגילך. זכור: לאיינשטיין, ולעוד מספר רב של אנשים מפורסמים וחשובים, היו בעיות קשות בקריאה. אתה יכול ללמוד להתמודד עם המגבלה שלך, והיא יכולה להיהפך דווקא ליתרון שלך.
אני יודע מה עובר על ילד דיסלקטי – התסכול, שאתה לא יכול לעשות את הדברים שילדים אחרים עושים בקלות, ההשפלה להיראות לא כל-כך נבון, כשהדבר כלל וכלל לא נכון.
 

את ניסיוני האישי כיצד להתמודד עם הדיסלקציה אפשר לסכם בעצות הבאות:
  • קבל את העובדה שיש לך בעיה – אל תנסה להסתיר אותה
  • אל תסכים לרחם על עצמך
  • זכור: אין לך תרוץ – יש לך אתגר
  • עבוד קשה ולמד חשיבה ממושמעת – יכולת ריכוז מוחלט
  • ו- לעולם אל תוותר !!!
תורגם מתוך הספר:                                                                                                                     
Believe the Hart                                                         
Strawberry Hill Press p. 40 ( Fleming E. 1984)