להורים

לשתף פעולה עם מחנך הכיתה*
 
היחס בין תלמיד עם קשיי למידה לבין המחנך שלו הוא יחס משמעותי מאד. עם המגמה לשלב תלמידים בחינוך הרגיל, ההבנה ההדדית של ההורים והמורים להבין את המטרות שהציבו לעצמם, וגם אם הילד מקבל עזרה מחוץ למסגרת הכיתה, יש השפעה משמעותית להצלחתו של הילד. מאמץ מתמשך לפתח יחס תומך ולא עוין עם המורה, יכול לתרום להרגשה של הילד בכיתה. הדברים הבאים יכולים לסיע:

  • חשוב שתיפגשו בקביעות עם מורי ילדכם. גישה ברוח של "איך אוכל לעזור לילדי" מצדכם, יכולה לשמור על ערוצי הידברות גלויים.
  • עליכם להעביר למורה, שאתם מבינים את הקושי לשים לב על ילד מסוים במסגרת הכיתה – אבל גם שלילד שלכם חשוב ביותר לקבל את ההתערבות והתמיכה שמאפשרות לו ללמוד.
  • לפעמים צריך להזכיר למורה שבעיית קריאה גורמת לבעיות גם בתחומים אחרים, כמו כתיב נכון, כתיבה, רישום דברי המורה, ושהילד שלכם למעשה עובד הרבה יותר קשה מאחרים בהרבה מהמשימות האלה.
  • שוחחו על החשיבות לשבח את התלמיד עם קשיי למידה בתחומים שהוא חזק בהם. שתפו את המורה ברעיונות יצירתיים.
  • תציעו לעבד שיטה לפרק משימות כך שהילד יבין מה עליו לעשות. רוב המורים יהיו שמחים לעבד במשותף מתכונת רישום, שתעזור לכם וגם לילדכם להתעדכן ולעקוב אחרי הנעשה.

המפתח להצלחה הוא שיתוף הפעולה. הדברות טובה וכבוד הדדי מקדמים מאד את הצלחת התלמיד.
 
 
* תורגם באדיבות העמותה למימוש כישרונותיהם של תלמידים דיסלקטיים מתוך:
Stephanie Miller (2001)
Smart Kids with Learning Disabilities, Vol. 1, No. 4


כיצד להבטיח יחס טוב עם מחנך ילדכם*
 
 מחנך הכיתה הוא האישיות הבלעדית והחשובה ביותר שמשפיע על חינוך ילדכם. יש לו השפעה עצומה על היותו מאושר בבית הספר והוא האדם שמבלה זמן בחברת הילד יום-יום. חשוב ביותר שהורים וילדים ישתפו פעולה כדי להבטיח לכל ילד התנסות בית-ספרית טובה.
         רוב המורים מקדמים בברכה את המעורבות של ההורים, ומעוניינים לשמוע את רעיונותיהם.  למעשה, רוב המורים טוענים שהמוטיווציה שלהם ללמד ילד שהוריו מעורבים בנעשה גדול מללמד אחד שנראה שלהורים שלו לא אכפת בכלל. אם המורה לא מעוניין במעורבותכם, עליכם לפתח הידברות חיובית, בונה. תשבחו את המורה על דברים טובים שקורים, ותשמרו על ערוצי הידברות פתוחים ע"י כתיבת פתקאות, ביקורים בכיתה, השתתפות במפגשים ועוד. זכרו, יש לכם זכות להיות מעורבים, אבל השתמשו בזכות הזאת באופן חיובי. ההידברות חייבת להיות על בסיס קבוע וסדיר ולא פעם או פעמיים בשנה. כמה מהנקודות הבאות אולי יעזרו:

  1. עשו רשימה של הנושאים שאתם רוצים להעלות עם המורה.
  2. אם זה מתאים, תשבחו את המורה על אותם הדברים שאתם מרוצים מהם. לדוגמה, "מר בראון, תודה שהקדשת זמן מיוחד לג'וני כדי לעבוד איתו על התנהגותו. אנחנו באמת רואים תוצאות."
  3. אם יש לכם בעיה, תדונו בדברים הספציפיים המטרידים אתכם בנוגע לילד שלכם. אל תעשו הכללות. במלים אחרות, אינכם אומרים למורה, "אתה לא מלמד את הילד שלנו. השנה הזאת הולכת להיות מבוזבזת." במקום זה אתם אומרים, "תוכנית המתמטיקה הזאת כנראה לא מתאימה לג'וני. האם אפשר למצוא אחרת שתתאים לו יותר?"
  4. גשו למורה בגישה חיובית לא מאיימת.
  5. התמקדו בילד שלכם, ולא במגרעות של המורה. לדוגמה, הסבירו מדוע שיטת שינוי התנהגות לא תעבוד בשביל הילד שלכם, במקום להתלונן על חוסר היכולת של המורה להפעיל את השיטה על הילד.
  6. הציעו עזרה בכיתה ככל האפשר. תחליטו בהסכמת המורה אם הדבר מתאים לילדכם.
  7. הציע את זמנכם ויכולותיכם. לדוגמה, כשאפשר תתנדבו ללוות טיול שיוצא, תקליתו פרק מספר עבור ילד לקוי למידה, ועוד.
  8. אם אתם מבקשים משהו או מציעים הצעה, הסבירו במדויק למורה איך ניתן לבצע את ההצעה שלכם. אחרי ביצוע ההצעה, שילחו מכתב תודה.
  9. השתתפו בכל המפגשים הנוגעים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

אנו מקווים שהרעיונות האלה יעשו את השנה הזאת לשנה טובה לכם ולילדכם.
 
 
       * תורגם באדיבות העמותה למימוש כישרונותיהם של תלמידים דיסלקטיים מתוך:
Dale S. Brown (2004?)
Reprinted from the Exceptional Children's Assistance Center NewsLine