למורי מתמטיקה

הפוטנציאל המתמטי של הילד הדיסלקטי והאפשרויות של המורה
למתמטיקה להוציאו לפועל

עשה – אל תעשה!

יש לזכור: לרוב הדיסלקטים יש חשיבה לוגית מפותחת, בזמן שלרובם יש קשה לזכור עובדות שאינן משמעותיות עבורם. יש לבסס את ההוראה, ככל הניתן, על חשיבה הגיונית.
חשוב להסתמך ככל האפשר על היכולת הויזואלית הטובה בדרך כלל של הלומד הדיסלקטי.

יש להתחשב בקשיי הקריאה וזכירה של חומר מילולי.
אסור לדרוש קריאה של שאלה ארוכה ומורכבת באופן עצמאי. (עם התקדמותו בלמידה התלמיד ילמד לפרק אותה ליחידות המוכרות לו וה"מורכבות" תקבל מימד שונה).

יש לאפשר ואפילו לעודד שימוש בלוח הכפל, להכין דף נוסחאות של כל נושא ולתת שימוש חופשי בו.

אסור לדרוש למידה בעל-פה של לוח הכפל, נוסחאות וכללים מילוליים. סיכוי ההצלחה קלוש ממילא והניסיון למצוא בזיכרון נתונים שנשכחו יגרום למתח מיותר ומזיק.

רצוי לעודד חשיבה עצמאית, לתת לתלמיד ללכת בדרך הנוחה לו, גם אם היא פחות "בטוחה" מזו המקובלת על המורה. מותר לטעות, אבל חייבים ללמוד לבדוק את התוצאה.

אסור להכתיב דרכים מקובלות. כל דרך שאין בה שיבוש של עיקרון מתמטי ומביאה לתוצאה הנכונה חייבת להיות דרך מקובלת. (להוציא מקרים שתרגיל מסוים ניתן לתרגול חומר לימודי מוגדר).