מניסיונה של תלמידה דיסלקטית.

שלום!
שמי הילה ואני דיסלקטית. אני מספרת לכם את סיפורי, כי לדעתי הוא יכול להוות דוגמא להצלחה ולסייע בכך לילדים דיסלקטיים.
כבר בבית הספר היסודי ראו המורים שאני לא קולטת את מיומנויות היסוד (קריאה, כתיבה). בבית הספר לא הייתה מודעות לבעייתי. מורים היו סבורים שאני לא מצליחה בגלל שאני עצלנית או טיפשה. לא פעם ציינו זאת באוזני, לעיתים, בצורה מביישת בפני כל הכיתה.
בכיתה ז', כאשר עליתי לחטיבת הביניים, פגשתי במורה לחינוך מיוחד. גישתה הייתה שונה לגמרי מגישתם של המורים בבית הספר היסודי: היא האמינה כי איני טיפשה, אך צורת החשיבה שלי שונה מדרך בה מלמדים בבית הספר. המורה הציעה שיטת עבודה חדשה לתיקון קריאה וכן דרכי בחינה התואמות את צורת החשיבה שלי. באמצעות שיטה זו התחלתי מהר מאד לקרוא, בטחוני העצמי עלה והתחלתי להשתתף בשעורים. עדיין, בתחילת כיתה ח', סברו בבית ספרי שלא אוכל לעשות בגרויות בשום אופן.
המשכתי ולא וויתרתי. למדתי מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה ותנ"ך אצל מורות פרטיות בדרך התואמת את צורת החשיבה שלי.

סיימתי את בית הספר עם בגרות מלאה:
(מגמת מחשבים: מחשבים 5 יח', תנ"ך 5 יח', תושבע"פ  5 יח', אנגלית ומתמטיקה 4 יח' ) בממוצע: 87

עשית שנתיים של שירות לאומי, בתפקיד שדרש ידע במחשבים.
עבדתי במפעל אלביט מערכות בתפקיד שגם הוא דורש ידע במחשבים.
התקבלתי ללמודי הנדסאי כימיה ומזון במכללת בלחי ללא תנאים
לפני כשנה קבלתי את דיפלומה עם ציון ממוצע סופי של 85.3.