מול הטכנולוגיה והמדעים
תכונותיו המולדות מייעדות את הדיסלקטי לכיוון המחקר, הטכנולוגיה, המדעים והמחשב. מהרגע שהדיסלקטי מתחיל לדבר, הוא לא מפסיק לשאול. מפרק את כל מה שבא לידיו, כי הוא חייו לדעת מה יש בפנים. בונה ומתכנן מכל הבא ליד, מאבני לגו אבל גם מקופסאות ומקלות. מפעיל מחשב לעתים עוד לפני שהתחיל לדבר.
מדוע אם כן לא מגיעים דיסלקטים רבים למקצועות חשובים אלה, שהמשק זקוק להם והם יכולים להבטיח מעמד ופרנסה?
שאלה זאת העסיקה חוקר דיסלקציה חשוב עוד בשנות השבעים.
Bannatyne שואל בצער (בשנת 1971): "כמה בנים דיסלקטיים בעלי יכולת אינטלקטואלית מצוינת, שיכלו להצליח כמהנדסים, עובדים היום כמכונאים?"
מהנדס, אב לבת דיסלקטית וכפי הנראה דיסלקטי בעצמו, מקדיש כתבה לנושא ב- IEEE Spectrum , פורום הנדסי מכובד. (ראה כתבה בתרגומי מאמרים)
איש מחשבים מקדיש לנושא ספר של כמעט 400 עמוד בשם: "חשיבה חזותית, מחוננים דיסלקטיים או בעלי לקויות למידה אחרות, הדמיה ממוחשבת והאירוניה של היצירתיות".
(T.G.West [1997] In the Mind's Eye)
כל אלה מייחסים את ההחמצה לחוסר היכולת של רוב האנשים הפועלים במסגרות הקונוונציונאליות לגלות את היכולות של הדיסלקטיים ולהתייחס אליהם בצורה הרצויה.
בין כל התחומים שבהם קשה לגלות את יכולות הדיסלקטי, אולי הבולט ביותר הוא תחום המתמטיקה. West מתאר את הרגשתו בנושא הוראת המתמטיקה לדיסלקטים בצורה מבודחת במילים הבאות:
" המתמטיקה במהותה דבר סידרתי ומדורג. אינך יכול להתייחס למספר 29 ולהשתמש בו לפני שהנך שולט בשימוש במספרים בין 1 ל- 28. זאת הדרך ההגיונית ביותר בהוראת המתמטיקה, וכאן לא נשאר הרבה מקום לויכוח, במיוחד לגבי אותם התלמידים, שבאופן טבעי הולכים מההתחלה אל הסוף. אבל, מה נעשה עם אותם התלמידים, שעבורם הדברים הפשוטים הם הקשים והמורכבים נראים קלים - אלה שבאופן טבעי קופצים לסוף ומדלגים על ההתחלה, אלה שקופצים ישר אל-תוך העולם של תיאורים אינטואיטיויים שלמים, לפני שלמדו לשלוט בצעדים הראשונים הבסיסיים?
למענם, אולי, כדאי לחשוב על הוראת המתמטיקה בכוון ההפוך, כלומר, ללמד את התיאורים השלמים ואת המבנים קודם, ואת מערכת הסמלים המקובלים, חוקים ותהליכים קפדניים רק אחר-כך. שינוי בסיסי כזה יהווה ככל הנראה קושי רב, אבל יכול להיות שווה את המאמץ, במיוחד אם אפשר להוכיח שחלק מאלה שלא כל-כך הצליחו במתמטיקה בסיסית, יכולים להגיע להצלחות בלתי רגילות ברמות הגבוהות ביותר. הדבר יכול לדרוש דרכי הוראה שונות לגמרי, אבל בסיכומו של דבר יכול להתאים לעידן החדש במתמטיקה ובשוק העבודה, כאשר כל הדברים הקלים ייעשו על-ידי מכונות ורק לדברים המורכבים יהיה ערך כתפקיד לייצורי אנוש."
כדי להמחיש איך דיסלקטי מוכשר יכול "ללכת לאיבוד" בגלל חוסר יכולת של מורה להבין אותו, נתאר כאן סיפור אמיתי ב-4 תמונות.
תמונות מקורותיו של דיסלקטי
כתה ה'
חוג חשבון למחוננים
אורן במיטבו.
|
|
 |
כתה י'
מתברר שאורן אינו מתאים לקבוצת בגרות (3 יחידות)
עליו לעזוב את הקבוצה.
|
לאחר השירות הצבאי
אורן משלים 5 יחידות פיסיקה
4 יחידות מתמטיקה
בציונים גבוהים.
|
|
 |
היום
ההשקעה משתלמת !
יחד עם עבודתו , אורן התחיל בלימודי התואר השני במחשבים.
|
הסיפור הסתיים בצורה טובה, הודות למורה שפגש באורן בקורס לאקסטרנים, לימד בדרך שהתאימה לחשיבתו והביא אותו לתוצאות שאפשרו לו להמשיך בכוון שביקש.
הבעיה הכאובה ביותר בנושא המתמטיקה בבית הספר היא החלוקה להקבצות בכיתות הראשונות. לוח הכפל, ויתר עובדות היסוד, נלמדים בצורה אוטומטית ולעתים קשים מאוד לתלמיד הדיסלקטי, אשר כבר בתחילת הדרך "משתכנע" שהוא לא טוב בחשבון, יורד להקבצה הנמוכה ולא נחשף כלל לאותו סוג של מתמטיקה שדורש חשיבה מעמיקה, סוג שיכולותיו יוכלו להתבלט בו. קיימת היום ספרות מקצועית ענפה, המטפלת בנושא הוראת המתמטיקה לתלמיד הדיסלקטי. רוב הספרות עדיין בשפה אנגלית, מאמרים אחדים תורגמו לעברית. (מתמטיקה ודיסלקציה | סוגים שונים של בעיות למידה)